בחר את השפה שלך EoF

קדוש היום ל-28 במרץ: יום חמישי הגדול

יום חמישי חזק: חגיגת הסעודה האחרונה ומוסד קודש

שם

יום חמישי עגום

כותרת

הארוחה האחרונה

הישנות

28 מרץ

חללים

מהדורת 2004

 

תפילה

ישוע שלי, אתה במילים האלה, "עשה זאת לזכרי", שהבטאת לאחר שינוי הלחם לגופך והיין לדמך, הבע את רצונך, לחיות תמיד בליבנו, ולהיות המחשבה הרגילה שלנו, אזכור אותך, אלוהי, יותר מאשר את עצמי; ואם אני לא ראוי לקבל אותך כל יום בקודש, תמיד אשמור לך את המקום הטוב ביותר בלבי. אני עושה את עצמי נועז לבקש את אהבתך, ולו רק להיום. אם לא מגיע לי לאהוב אותך תמיד, אל תמנע ממני לאהוב אותך לפחות ברגע שבו אני מחזיק אותך. אני רוצה להעלות בפניך ללא הרף את הביטוי של הרצון שלי לאהוב אותך באופן מושלם. אחרי הקודש אני יודע טוב יותר את ערכן של המילים האלה: אלוהים אדירים, אני אוהב אותך, כל כך מתוק לחזור כשאני מחזיק אותך - אה! באותו רגע אתה באמת שלי! – הרשו לי לחזור אליכם בלהט, אשר העידן אינו יכול להחליש, כי זוהי תנועה של נשמתי האלמותית: אני אוהב אותך ככל שאני מסוגל לאהוב... הייתי רוצה לאהוב אותך כמו שהבתולה הקדושה אוהבת אותך, הייתי רוצה שיהיו לי אלף חיים כדי לקדש את כולם לך.

 

 

הקדוש והמיסיון

יום חמישי החשוף מציין רגע מכריע בשבוע הקדוש, ושוקע אותנו עמוק במסתרי התשוקה, מותו ותחייתו של ישו. יום זה, במיוחד, מוביל אותנו להנצחת הסעודה האחרונה, שבמהלכה ישוע מכין את הסעודת ואת הכהונה, ונותן לנו את המנדט של אהבת אחים באמצעות מחוות נטילת הרגליים. לכן חגיגת יום חמישי הקדוש חדורת משמעויות עמוקות שנוגעות בליבה של השליחות הנוצרית בעולם. מוסד הסעודת, כאירוע המרכזי של יום חמישי הקדוש, חושף את עומק אהבתו המושיעה של אלוהים. ישוע, על ידי הצעת לחם ויין כגופו ודמו, יוצר הסכם חדש ונצחי עם האנושות, המזמין אותנו להשתתף בחייו האלוהיים. סקרמנט האהבה הזה קורא לנו לחיות בקהילה אינטימית עם ישו ואחד עם השני, ולהפוך כל חגיגת אוכריסטית לפעולה של קהילה אוניברסלית שמתגברת על מחסומי הזמן והמרחב, ומאחדת את כל המאמינים בגופו של ישו. רחיצת הרגליים, עוד סמל רב עוצמה של יום חמישי הקדוש, מציגה בפנינו מודל של שירות וענווה העומד בלב השליחות הנוצרית. ישוע, שלוקח על עצמו תפקיד של משרת, מבטל את המוסכמות החברתיות של התקופה ומלמד אותנו שגדולה אמיתית טמונה בשירות אחרים, במיוחד את הנזקקים והפגיעים שבינינו. מחווה סמלית עמוקה זו מזכירה לנו שאנו נקראים לגלם את אהבת המשיח באמצעות פעולות קונקרטיות של שירות וטיפול הדדי. המשימה שמעורר יום חמישי הקדוש היא אפוא כפולה: זוהי הזמנה להזין את עצמנו בנוכחותו האמיתית של ישו בסעודת הקודש, מה שהופך את חיינו להקרבה מתמדת של אהבה לאלוהים ולרעתנו, ובו בזמן, זוהי קריאה לחיות ענווה ושירות כביטוי אותנטי לאותו קשר של אהבה. יום חמישי החריף מאתגר אותנו להכיר באהבת ההקרבה של ישוע כבסיס לאמונתנו ולמעשינו, ודוחק בנו להיות עדים לאהבה זו בעולם. יום חמישי הקדוש מזמין אותנו להרהר לעומק על השתתפותנו במסתרי האמונה ועל תגובתנו לקריאתו של ישו לחיות על פי בשורת האהבה והשירות. זה מזכיר לנו שהשליחות שלנו כנוצרים היא לא רק שאלה של מילים, אלא של חיים שחיים בהתאמה מלאה עם הדוגמה של ישו, שהפך למשרת של כולם להצלת העולם. ביום קדוש זה, אנו נקראים לחדש את המחויבות שלנו ללכת מקרוב אחר המשיח, לקבל בברכה את נוכחותו האוכריסטית אל ליבנו ולשרת את שכנינו באהבה המשקפת את האינסופי של אלוהים. רחמים.

הקדוש והרחמים

יום חמישי הקדוש מציג לנו את הלב הפועם של השבוע הקדוש, ומציע לנו הרהור מעמיק על הרחמים האלוהיים המתבטאים במעשיו ובתורתו של ישוע בשעות האחרונות לפני תשוקתו. היום הזה מזכיר לנו שני אירועים יסודיים שהם הביטוי העליון של אהבתו וחסדו של ישו: מוסד הסעודת ורחיצת הרגליים. שני האירועים מגלים לנו את עומק אהבת ה', אהבה שהופכת למתנה, שירות ונוכחות חיה בקרבנו. מוסד הסעודת בסעודה האחרונה הוא שיאה של גילוי אהבתו של אלוהים לאנושות. בסקרמנט זה, ישוע לא רק מבטיח את המשך נוכחותו בקרבנו, אלא מציע את עצמו כמזון רוחני המזין, מקיים ומחדש. הסעודת היא הביטוי המוחשי של רחמיו של אלוהים, הנכנס לתוך שבריריותנו ודלותינו כדי להפוך אותנו מבפנים, מזמין אותנו לחיבור אינטימי יותר עמו ובינינו. בסקרמנט האהבה הזה, כל חגיגת אוכריסטיקה הופכת למפגש אישי עם רחמים אלוהיים, שקורא לנו בתורו להיות נושאי רחמים אלו בעולם. רחיצת הרגליים, אם כן, חושפת את רחמי המשיח בפעולה. באמצעות מחווה זו, ישוע הופך את התפקידים המסורתיים של כוח ושירות, ומראה שגדולה אמיתית מושגת באמצעות ענווה ושירות לזולת, במיוחד לקטנים ולנזקקים. מעשה זה אינו רק מודל להתנהגות אתית, אלא סימן עמוק לאהבתו הרחומה של אלוהים, המושיט יד כדי לפגוש אותנו במצבנו הפגיע ביותר. הוא מזמין אותנו להכיר בכבוד הפנימי של כל אדם ולהגיב באהבה שהופכת לקונקרטית בשירות ובטיפול הדדי. יום חמישי הקדוש, אפוא, מציב בפנינו את האתגר של רחמים חיים בצורה אותנטית ורדיקלית, בעקבות דוגמת המשיח. רחמים אלה מתבטאים לא רק במעשי צדקה מזדמנים, אלא בבחירת חיים שהופכת אהבה ללא תנאי ושירות חסר אנוכיות לנקודת המשען של קיומו. הרחמים שישוע מלמד אותנו ונותן לנו הם כוח טרנספורמטיבי, המסוגל לחדש לבבות ולבנות קהילות המושתתות על צדק, שלום ואהבת אחים. יום חמישי הקדוש מזמין אותנו להרהר בפניו הרחמנים של אלוהים בישוע המשיח ולהפוך את הרחמים לנתיב העיקרי של חיינו. זה מזכיר לנו שהקריאה ללכת בעקבות ישוע היא קריאה לגלם את רחמיו בעולם, ולהפוך כל מחווה יומיומית לאות מוחשי של אהבתו של אלוהים. יום קדוש זה מאתגר אותנו להפוך, בתורו, למשרתים חיים בסעודת הקודש ולמשרתים צנועים, המביאים את אור הרחמים האלוהי אל החשכה של עולמנו.

הגיוגרפיה

ביום חמישי הקדוש, טקס ברכת השמנים הקדושים נחגג במהלך מיסת הכריסם בבוקר ואחר הצהריים נזכרת הסעודה האחרונה של האדון במיסה הערב, ובכך מתחיל הטרידואום הקדוש...

למידע נוסף

מקור ותמונות

SantoDelGiorno.it

אולי תרצה גם